מסיימת תשעה ימים באירלנד, ושמחה לשתף באופן שאני בחרתי להעביר את זמני במקום הקסום הזה.
מזהירה מראש! המטרה שלי היתה חופשה רגועה בטבע, ומבחינתי להסתפק בנופים, מסלולי הליכה קלילים ובעיקר מנוחה מהשגרה בבית.
בזכות הקבוצה כאן והאתר https://www.ireland.co.il/ זיהיתי את המקומות המרכזיים במדינה, בדקתי מרחקים ודבר ראשון עשיתי בוקינג ל B&B באזורים הכי מבודדים, בעלות של 60 אירו ללילה כולל ארוחת בוקר. וכמובן להזמין רכב הכי קטן ששודרג לפיג’ו 408 ספורטיבית מדליקה.
באופן מפתיע מחירי שכירות הרכב ירדו חודש לפני הנסיעה, עובדה שגיליתי בזכות הפוסטים פה בקבוצה, ותודה על כך. ביטלתי את ההזמנה שלי ועשיתי חדשה וחסכתי יותר מ 1000 ש״ח. שכרתי בחברה מקומית New Way.
המלונות שלנו:
Hawthorn View Bed and Breakfast
הגעתי עם טורקיש שבת אחה״צ, קבלת הרכב היתה מהירה מאוד, ובשש בערב נחתתי במקום הלינה הראשון באזור הפארק הלאומי של הרי ויקלו. רק 35 דקות נסיעה משדה התעופה ואני באמצע יער עצי אשוח מהמם. אילולי הגשם שלא הפסיק לרדת הייתי יוצאת להליכת ערב לשחרור הגוף שהיה לכוד מהבוקר בשתי טיסות. למרות שהתמזל מזלי וישבתי בשתי הטיסות במעברי החרום.
בבוקר למחרת התכנית היתה בראנו, אבל בימי ראשון פותחים ב 12:00 לצהרים בלבד אז אכלתי ארוחת צהריים מוקדמת של מנות ראשונות ב Johnnie Fox's Pub וקינחתי באייריש קופי מצוין. משם אל Powerscourt Waterfall ולשמחתי טיול רגלי גשום בפארק היה מהנה עד מאוד. אמנם לא התאפשרה ראות ולכן ויתרתי על נקודות הנוף המומלצות בדרך. המשכתי לעצירה ב קילקני Kilkenny לסיבוב בעיירה החמודה וארוחת ערב טעימה ולמקום הלינה Hawthorn View Bed and Breakfast. התלונה היחידה שלי שהמקום ממוקם צמוד לכביש, אבל ללילה אחד בתחילת הטיול נסבל. ארוחת הבוקר הייתה מקומית ונהדרת.
בוקר למחרת, בהמלצת בעלת המקום, ביקרתי ב סלע קאשל ( Rock of Cashel) סיור נחמד בטירה קטנטונת שעיקרה היא בעצם הקתדרלה, נוף מהמם, ובעיקר סימנתי V על טירות ואתרים היסטוריים להמשך. משם המשכתי לפארק הלאומי של קילראני אל Torc Waterfall למסלול הליכה טבעתי של כשעה, ביער קסום ומים זורמים, מפל כמובן ואגם מהמם. בהמשך עצרתי בנקודת הנוף המרהיבה Ladies' View והמשכתי למקום הלינה הבא Valentia View, מקום קסום עם נוף לאי ולנטינה.
שם נשארתי שני לילות מה שאפשר לי לעשות נסיעה קצרה בין מספר נקודות יפות בהמלצת בעל המקום: Kerry Cliff, מסלול הליכה באזור Bruff באי עצמו, ומשם נסיעה למגדלור. בין לבין עצירה על חוף ים של סלעי בזלת שחורים וקריאת ספר. באי עצמו הקטנטן העברתי כמעט יום שלם, מי שרוצה יכול פשוט לרכב על אופניים כמו רבים מהתיירים. קינחתי בארוחת ערב בפאב המקומי במעגן הסירות. חמש דקות ממקום הלינה שמאפשר להתחיל בבירה המקומית הטעימה להפליא ולסיים בכוס יין פורט.
אחרי יומיים שם בהם נהנתי משמש חורפית, יוצאת לנהיגה ארוכה וגשומה ליעד הבא, Glencarrig B&B. לא השלמתי את טבעת קרי, וגם לא נסעתי לטבעת דינגל ובהמשך תגלו שוויתרתי, ״שומו שמיים״, על צוקי מוהר שהיו במרחק של חצי שעה נסיעה ממקום הלינה הבא.
ההנאה בלינה במקומות ביתיים הוא החיבור למארחים, וההמלצות המקומיות שלהם. למקום הבא הגעתי אחרי נהיגה ארוכה וממש רציתי ארוחת ערב טעימה במקום נחמד. בעלת המקום המליצה וגם הזמינה לי מקום מראש מתוך ידיעה שהמסעדה מבוקשת גם באמצע השבוע. ואכן זכיתי לארוחת ערב נהדרת, עם מרק ירקות סמיך, ודג עם תוספות שוות והגיע הזמן לשתות גינס!!! הרי לא אוכל לסיים את שהייתי באירלנד בלי לפחות כוס גינס אחת.
למחרת בהמלצת בעלת המקום העברתי יום שמש שלם באזורים בקרבת מקום: Loop head עם המגדלור המרשים, והיתרון הגדול מכיוון שהמקום לא מתוייר אפשר לשוטט לאורך הצוקים ללא גדרות הגנה, נהניתי פשוט לשכב על הבטן ולצפות ממש מקצה הצוק אל המים הסוערים והגלים המתנפצים לכל עבר. משם המשכתי לנהוג לאורך הצוקים עד שהגעתי לחוף הים ובית קפה במיקום מצוין. משם מסלול רגלי כמובן לאורך הצוק וטיפוס לנקודת תצפית מהממת.
למחרת, שלמה עם ההחלטה לוותר על צוקי מוהר שהיו יכולים להיות בדרכי, בחרתי להגיע ישירות לפארק הלאומי Burren למסלול הליכה של כ 7 ק״מ שאורך כ 3 שעות. לראות נוף אחר שהוא לא ים גועש. הגשם חיכה עד סיום המסלול, הרוחות היו חזקות ורועשות בעיקר בפסגה. טוב לצעוד בין הנהיגות.
ואז הגעתי למקום הלינה האחרון, שבהתאם לתחושת הבטן שהיתה לי כאשר הזמנתי את המקום היה הדובדבן שבקצפת. בחצר הבית בדשאים בינות העצים עם כניסתי מתרוצצים להם ברווזים, תרנגולות והאפרוחים. בכניסה לבית שלושה כלבי בורדר קולי מקבלים את פני בשמחה, והגעגועים לכלב שנשאר בבית התגברו. מרגרט ואלפי בעלי הבית קבלו אותי ישירות למטבח עם הצעה לקפה שכל כך רציתי, ושוב כרגיל זה לא הקפה שאני אוהבת ורגילה מהבית אבל הדמיון עוזר פה. השיחה קולחת. מרגרט ואלפי מארחים גם לארוחות ערב, שזה יתרון עצום כאשר אני מגיעה לנקודות מרוחקות ממרכז הכפר הקרוב ביותר. בחדר הקסום חיכו לי נעלי בית סרוגות, ספוג רחצה אישי, ובחדר האמבטיה הפתעה (תראו תמונות בהמשך). שמונה בערב, ארוחת ערב עם זוג אמריקאים נוסף, השיחה קלחה וכך עם בקבוקי היין והאוכל הטעים סגרנו את הערב בחצות.
למחרת, יום גשום, החלטתי שהגיע זמן לעיר, נהיגה של שעה אני מגיע אל Galway העיר השלישית בגודלה באירלנד. נכנסת לחניון בכניסה לעיר, מוצאת סיור רגלי של שעתיים עמוסי סיפורים ואנקדוטות מגוונות, הזדמנות להכיר את ההווי, המסורות, ההרגלים והרצון העז לעורר את השפה האירית. בעיר פסטיבל, אווירה מצויינת, ואחלה מזג אוויר לשוטט, לצפות במופעי רחוב ולקנח בארוחת ערב מקומית באחד מה פאבים, ולטעום את הבירה המקומית.
בערב מאוחר חוזרת אל המארחים החביבים ומצטרפת אליהם לשיחה ארוכה והיין זורם. מנסים לשכנע אותי לעבור לאירלנד, וכרגע זה נשמע כאופציה לא רעה בכלל.
בתגובות אוסיף לינקים לכל ה B&B הקסומים.
לגבי הנהיגה בצד האחר של הכביש, שמחה שנשארתי עם רכב אוטומט. כפי שציינו כאן בקבוצה, בהחלט הדבר אפשרי. רב הכבישים פה כל כך צרים שבמילא נוהגים באמצע הדרך. וכאשר מגיע רכב נצמדים לצד הנכון. אין הרבה תנועה בדרכים וזה גם מקל על העניין. וכאשר מגיעים לצומת מסתכלים כמה פעמים לכל צד כדי להיות בטוחים…
