כל מה שצריך לדעת על גן הזיכרון בדבלין
אתר זה היה במקור גן של בית החולים רוטונדה. הגן היפהפה הזה במרכז העיר תוכנן על ידי האדריכל דאית'י הנלי והוקדש לזכרם של "כל אלה שמסרו את חייהם למען החופש האירי".
הגן נפתח במלאת חמישים שנה למרד וההתקוממות של האירים נגד השלטון הבריטי ששלטו באירלנד , המרד נערך בשנת 1916. בשנת 1966, במלאת 50 שנה למרד הפסחא, הוא נפתח רשמית על ידי הנשיא אימון דה ואלרה כגן זיכרון להנצחת חייהם של כל אלה שמתו במהלך מאבקה של אירלנד להשגת עצמאות.
גן הזיכרון הוא גן גדול שתוכנן על ידי Dáithí Hanly והוא כולל בריכה בצורת צלב לא-דתי שנועד לכלול את כל הדתות, האמונות או הצבעים. רצפת הצלב מרופדת בפסיפס של חרבות מרוסקות ומגנים שבורים – המסמלים את הטקסים של חמולות קדומות ששברו את נשקם בתום הקרב והשליכו אותם לנהרות או לגופי מים גדולים כדי לסמל את סוף הסכסוך.
גן הזיכרון מנציח את כל ההתקוממויות והמרידות של אירלנד מ-1798 ועד למאה ה-20. הוא כולל גם את גולת הכותרת של הגן, פסל גדול ומפואר שנוצר על ידי Oisín Kelly של "ילדי ליר" (Children of Lir) אשר מסמלים את התקומה והתחייה והוא מבוסס על מיתוס אירי מפורסם לגבי הטרנספורמציה של ארבעה ילדים שהופכים לברבורים, נשארים כך במשך 900 שנה לפני שהם חוזרים להיות בני אדם שוב.
הוא נבנה במקום בו נוסדו המתנדבים האיריים ב-1913 והוא נחשף ב-1966, בדיוק חמישים שנה לאחר שהצטרפו למרד קצר המועד אך היעיל הידוע בשם מרד הפסחא של 1916. זהו גן ספוג בלאומניות. היסטוריה, והוא מרופד בנבל וסמלים אחרים של התנועה הרפובליקנית האירית.
במאי 2011, המלכה אליזבת השנייה הניחה זר בגן הזיכרון. זו הייתה הפעם הראשונה שמלך בריטי ביקר באירלנד במשך 100 שנה.זה היה מהלך מאוד שנוי במחלוקת שהתבשר על ידי התקשורת האירית כהוכחה נוספת לכך שהסכסוך עקוב הדם בין שתי המדינות הגיע לסיומו.
Dáithí Hanly שעיצב את הגן, עיצב את הבריכה בצורת הצלב כוללת פסיפסים של כלי נשק שבורים במים, המתייחסים למסורת הקלטית הישנה בסוף הקרב. על הקיר שמאחורי הפסל כתוב שירו של ליאם מק אויסטין ( Liam Mac Uistin) בשם "ראינו חזון" כתוב באנגלית, צרפתית ואירית, הוא מסכם: 'הו דורות של חירות זכרו אותנו, דורות החזון'.
הגן פתוח מדי יום לאורך כל השנה והכניסה חופשית.
האירועים בגינם הוקם גן הזיכרון- היסטוריה
מרד הפסחא , הנקרא גם מרד חג הפסחא , הרפובליקני האירי, היה התקוממות נגד ממשלת בריטניה באירלנד , שהחלה ביום שני של חג הפסחא, 24 באפריל 1916, בדבלין.
הרקע לכך, הוא שאירלנד (שהייתה בשליטה כלשהי של אנגלית מאז המאה ה-12) התמזגה עם בריטניה הגדולה ויצרה את הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד. כתוצאה מכך איבדה אירלנד את הפרלמנט שלה בדבלין ונשלטה על ידי פרלמנט מאוחד מווסטמינסטר בלונדון. במהלך המאה ה-19, קבוצות של לאומנים איריים התנגדו להסדר זה.
המרד תוכנן על ידי פטריק פירס ,טום קלארק, וכמה מנהיגים אחרים של האחווה הרפובליקנית האירית , שהייתה חברה מהפכנית בתוך הארגון הלאומני שנקרא המתנדבים האיריים. האחרון מנה כ-16,000 חברים והיה חמוש בנשק גרמני שהוברח לאירלנד ב-1914. לשני הארגונים הללו נוספו Irish Citizen Army , אגודה של עובדי דבלין שהוקמה לאחר כישלון השביתה הכללית של 1913, ועל ידי מפלגת סין פיין .
המרד תוכנן להיות כלל ארצי בהיקפו, אך שורה של תקלות הובילו לכינון המרד בדבלין בלבד. הבריטים שגילו אודות ההתקוממות המתוכננת עצרו את הלאונן האירי סר רוג'ר קייסמנט ב -21 באפריל בגין השגת נשק עבור המורדים.
לכן אואן מקניל , המנהיג של המתנדבים האיריים, בטל צווי גיוס עבור המורדים בכל רחבי אירלנד, אבל פירס וקלארק המשיכו עם כ 1560 מתנדבים אירים ו- 200 בני אדם, צבא האזרחים. ב-24 באפריל כבשו כוחותיהם את משרד הדואר הכללי של דבלין ונקודות אסטרטגיות אחרות במרכז העיר של דבלין, ופירס קרא בקול כרוז שהכריז על הולדת הרפובליקה האירית.
עד מהרה הגיעו כוחות בריטיים כדי להפיל את המרד, ובמשך כמעט שבוע הייתה דבלין משותקת מקרבות רחוב עקובי דם, במהלכם הפציצו ברחבי אירלנד. הפצצות ארטילריה בריטיות אילצו את פירס ועמיתיו להיכנע ב-29 באפריל.
פירס ו-14 מנהיגים נוספים של המרד הועמדו לדין צבאי והוצאו להורג על ידי הרשויות הבריטיות בשבועות שלאחר מכן, עוד אזרחים רבים שלקחו חלק במרד נכלאו ללא משפט צדק. למרות שההתקוממות עצמה לא הייתה פופולרית בקרב רוב העם האירי, שהתבצרו בבתיהם וחששו מההפצצות,
אך הוצאות להורג אלה עוררו גל של סלידה נגד השלטונות הבריטיים והפכו את המנהיגים הרפובליקנים המתים לגיבורים מעונים . מרד הפסחא סימן את תחילתה של המהפכה הרפובליקנית באירלנד.
איימון דה ולרה היה הניצול הבכיר של העלייה, הוא זכה לפופולריות רבה מהעם האירי בשל מעורבותו באותו ארוע.איימון דה ואלרה יליד ארצות הברית, נידון למוות בשל מעורבותו במרד. עם זאת, בסופו של דבר הוא ריצה רק תקופת מאסר קצרה והפך לאחת הדמויות הפוליטיות המובילות באירלנד, עם קריירה שנמשכה חצי מאה.
בבחירות הכלליות לפרלמנט של הממלכה המאוחדת של 1918 זכתה המפלגה הפוליטית סין פיין (שמטרתה הייתה להקים רפובליקה) ברוב המושבים האיריים. חברי סין פיין סירבו אז לשבת בפרלמנט של בריטניה, ובינואר 1919 נפגשו בדבלין כדי לכנס פרלמנט לשכתי יחיד ולהכריז על עצמאותה של אירלנד.
הצבא הרפובליקאי האירי פתח אז במלחמת גרילה נגד ממשלת בריטניה וכוחותיה באירלנד. לאחר הפסקת אש ביולי 1921, שני הצדדים חתמו בדצמבר על הסכם שקרא להקמת המדינה החופשית האירית, מדינה בעלת שלטון עצמי של חבר העמים הבריטי, בשנה שלאחר מכן. ששת המחוזות הצפוניים של אירלנד בחרו לצאת מהמדינה החופשית ונשארו עם בריטניה.
המלחמה האנגלו-אירית
ה-IRA השתמשו בטקטיקות גרילה נגד הצבא הבריטי .לאחר ניצחונם בבחירות ב-1918, הכריזו מנהיגי סין פיין על רפובליקה אירית עצמאית והקימו ממשלה בדבלין. פעולות אלו לבדן היתה עלולה להוביל למלחמה עם בריטניה.
ביולי 1921 יזמו מספר קטן של מתנדבים אירים צעירים, הידועים בשם הצבא הרפובליקאי האירי (IRA). שסברו שניתן להשיג רפובליקה רק בכוח,הם אימצו מסע גרילה. בשל מחסור באנשים, באימונים ובנשק. הם אורגנו בתחילה במספר רב של יחידות קטנות, מפוצלות, אשר ביוזמתן פתחו בהתקפות פתע תכופות ברמה נמוכה.
המטרה העיקרית הייתה להכריז כי הוקמה רפובליקה אירית עצמאית וכי מונתה ממשלה זמנית, המתנדבים תקפו רכוש ממשלתי, ביצעו פשיטות על כלי נשק וכספים הדרושים נואשות וכדי לשבש את הממשל הבריטי, התנקשו בחייהם של אנשים בולטים. האוכלוסייה האזרחית הזדעזעה תחילה מפעולות ה-IRA, אך מהר מאוד הגיעה לתמוך בהן מתוך סנטימנט פטריוטי ובשל האופי המדכא של תגובת ממשלת בריטניה.
ממשלת סין פיין תמכה בקמפיין ה-IRA. מייקל קולינס, דמות מובילה בשניהם, מילא תפקיד מרכזי ,הוא סיפק למתנדבים כספים, נשק וציוד ועודד אותם לפעול,תרומתו הקריטית ביותר הייתה באספקת מודיעין, תוך שימוש כמקורות ברשת המלשינים שלו; הוא חדר אפילו לטירת דבלין ולכוחות המשטרה.
האלימות באירלנד הגיעה לשיא בסוף 1920. הפעולה המהוללת ביותר של קולינס במלחמה התרחשה ב-21 בנובמבר, "יום ראשון הדמים". באותו יום "החוליה" שלו רצחה 19 קציני מודיעין חשודים של הצבא הבריטי שחיו כאזרחים בבתים ובמלונות בדבלין.
האירוע המחיש את איכות המודיעין שלו ואת היכולת ההרסנית המתמשכת של ה-IRA. זה גרם לכוחות הביטחון לבצע פעולת תגמול אכזרי; שעות לאחר מכן, חברים חדשים בכוח המשטרה ירו ללא הבחנה לתוך הקהל במשחק כדורגל בדבלין, והרגו 12 אנשים.
באמצע 1921 העדיפה הנהגת סין פיין במשא ומתן עם בריטניה. הם חשבו אז שהמשך האלימות ישבור את המתנדבים, בהתחשב במחסורם בגברים, בנשק ובכספים, הם פקפקו ביכולתו של העם האירי לסבול קרבות נוספים. כמו כן, הם היו משוכנעים שאין מה להרוויח מכך כיוון שהם צפו שיגיע הסדר מדיני נדיב.
ואכן הצעתה של ממשלת בריטניה למשא ומתן לא הייתה מותנית במסירת נשק או בכניעה רשמית והעלתה רצון אמיתי לשלום.שני הצדדים חתמו על הסכם שקרא להקמת המדינה החופשית האירית.
שאלות נפוצות בנוגע לגן הזיכרון בדבלין
הגן נועד כמקום זיכרון להנצחת חייהם של כל אלה שמתו במהלך מאבקה של אירלנד להשיג עצמאות.
Parnell Square E, Rotunda, Dublin 1, D01 A0F8
זמני פתיחה
הגן פתוח כל השנה.
אפריל – ספטמבר: 9:00 עד 17:00
אוקטובר עד מרץ: 10:00 עד 16:00
משך ביקור ממוצע: שעה
Iveagh Gardens גני איוואג ', החבויים מאחורי אולם הקונצרטים הלאומי, הם מהפארקים והגנים היפים ביותר של דבלין, אך הוא פחות מוכר. הם תוכננו על ידי ניניאן ניבן בשנת 1865 .הגנים מכילים יערות, מבוך, מפל, מזרקות, נווה המדבר הזה ידוע בכינויו הגן הסודי השמור ביותר של הבירה דבלין.
הגן נפתח רשמית במלאת חמישים שנה למרד 1916.
ביקורה של מלכת אנגליה בשנת 2011, היא היתה המלכה הראשונה של אנגליה שביקרה בגן הזיכרון והניחה זר מתוך הכרה במאבקה של אירלנד לעצמאות לאחר שליטה בריטית ואנגלית ארוכת שנים.
פסל גדול ומפואר שנוצר על ידי אושין קלי של "ילדי ליר".
הבריכה בצורת צלב לא סממן דתי , אלא , המטרה היא לכלול את כל הדתות והאמונות.
