הקסם של הנהיגה באירלנד טמון לא רק ביעד אלא במסע עצמו. מכבישי חוף מחוספסים ועד לכבישים מהירים, אירלנד מציעה אינספור סוגים של דרכים. בואו נצלול לסוגי הכבישים שתיתקלו בהם בעת טיול במדינת האזמרגד.

כבישים מהירים (M): כבישים מהירים מקשרים בין ערים מרכזיות, בדרך כלל יהיו בהם מספר נתיבים. מגבלות המהירות נעות בין 100 ל-120 קמ"ש, חפשו אחר השילוט.

כבישים לאומיים (N): כבישים ראשיים שמקשרים בין אזורים, לרוב כבישים בעלי נתיב אחד לכיוון, עם הגבלת מהירות של בין 80 עד 100 קמ"ש.

כבישים אזוריים (R) וכבישים מקומיים (L): כבישים קטנים יותר שמובילים לאזורים ספציפיים או נקודות נוף. אלה יכולים להיות צרים ומפותלים, במיוחד באזורים כפריים.

כבישי אגרה

חלק מהכבישים המהירים במדינה הינם כבישי אגרה, בעיקר כבישים מהירים שמחברים בין הערים המרכזיות. בחלק מכבישי האגרה לא תמצאו מחסומים שמעידים על כביש האגרה, אלא מצלמות שמצלמות את לוחית הרישוי של הרכב, והגבייה נעשית דרך חברת ההשכרה. 

דמי האגרה משתנים בהתאם לכביש, סוג הרכב (רכב פרטי, אוטובוס, משאית וכו') ואמצעי התשלום. 

באם שכרתם רכב מחברת השכרה מקומית, הרכב יהיה מצויד במערכת eToll, דרכה חברת ההשכרה משלמת את האגרה. מומלץ לבדוק מול חברת השכרת הרכב את התנאים של נסיעה בכבישי האגרה- כיצד מתבצע התשלום, האם יש 

חניה

בערים רבות, ממש כמו בארץ, חנייה בצדי הרחוב בשעות מסוימות נדרשת בתשלום, חפשו אחר השלטים שמציינים את דרך התשלום ואחר הזמן המרבי המותר לשהייה בחנייה. 

שימו לב כי ישנם אזורים מסוימים בהם החניות שמורות לתושבים מקומיים, בעיקר באזורים המתויירים בדבלין ובגאלוויי. חנייה ללא אישור במקומות אלו עלולה לגרור קנסות כבדים, ולכן תמיד בדקו את השלטים שבאזור החנייה. 

אמצעי תשלום לחניות: מכונות ונקודות תשלום בסמוך לחנייה או אפליקציית תשלום בנייד כמו Parking Tag. מומלץ לשים את כרטיס החנייה שלכם על שמשת הרכב.

ברוב האזורים הכפריים באירלנד תמצאו מקומות חנייה חינמיים, ברחובות, במגרשים ציבוריים ובחניונים. 

קנסות: מכוניות שחונות שלא כדין עשויות לקבל קנסות גבוהים, שכן האכיפה באירלנד נחשבת לקפדנית ביותר.