סיור בעקבות הקהילה היהודית בדבלין - טיול מורשת יהדות אירלנד בעקבות מורשת יהודי דבלין. סיור רובע יהודי בדבלין סיפורי יהדות דבלין בשואה ועד היום
הסיור מתחיל בבית הכנסת הראשי לשעבר של דבלין ברחוב אדלייד 37, לב ליבה של דבלין היהודית הנקראת "ירושלים הקטנה". בסיור תגיעו גם למאפיה כשרה ותוכלו לשתות קפה או לקחת איזה מאפה קטן לדרך לפני שאתם מבקרים בנקודות עניין נוספות.
תראו את ביתה של אתי שטיינברג (Ettie Steinberg), הקורבן האירי היחיד של השואה, את איגוד החייטים היהודי הישן, אוקפילד פלייס, ואת המיקום שבו בוצעו שורה של רציחות כלפי יהודים בשנת 1923.
הסיור שלך יסתיים במוזיאון האירי-יהודי, תוך כדי סיור בית הכנסת העתיק ביותר שנותר על כנו באירלנד ושפע של סיפורים על הקהילה היהודית הישנה של אירלנד ולשמוע על קהילה משגשגת חדשה שצמחה לה מאז.
סיור מרתק בעקבות הקהילה היהודית של דבלין
- תראו את המוזיאון האירי-יהודי, המתעד את ההיסטוריה של הקהילה האירית-יהודית
- תטיילו ברחובות "ירושלים הקטנה" עם מדריך שורשים בקהילה האבודה
- בקרו בבית הכנסת העתיק ביותר באירלנד
- הכירו את הדמויות הרבות שהפכו את הקהילה האירית-יהודית לכל כך תוססת, בין אם זה ראש העיר רוברט בריסקו או הנשיא חיים הרצוג
- תבקרו במאפייה הכשרה היחידה בדבלין
ההיסטוריה של הקהילה היהודית בדבלין, אירלנד
ההיסטוריה היהודית של דבלין מתחילה בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 כאשר מספר קטן של יהודים הגיע לאירלנד, בעיקר מספרד ופורטוגל, לאחר שברחו מהאינקוויזיציה הספרדית. עם זאת, הקהילה היהודית בדבלין נותרה קטנה ומפוזרת עד סוף המאה ה-19.
הקהילה היהודית המודרנית בדבלין החלה להתגבש בשנות ה-80 של המאה ה-19 כאשר מהגרים יהודים, בעיקר מליטא ומחלקים אחרים של מזרח אירופה, הגיעו לעיר. מהגרים אלו התיישבו בחלק הדרומי-מרכזי של דבלין, סביב שכונת פורטובלו, שהפכה ללב הקהילה היהודית בעיר.
עד תחילת המאה ה-20, האוכלוסייה היהודית בדבלין גדלה באופן משמעותי, והוקמו כמה בתי כנסת, בתי ספר יהודיים וארגונים קהילתיים. כמה דמויות בולטות מהקהילה היהודית בדבלין בתקופה זו כוללים:
חיים הרצוג, שלימים הפך לנשיא ישראל השישי, נולד בבלפסט וגדל בדבלין.
רוברט בריסקו, חבר בצבא הרפובליקאי האירי ואחר כך פוליטיקאי, היה הלורד ראש העיר היהודי הראשון של דבלין, כיהן בין השנים 1956 ל-1957 ושוב בין 1961 ל-1962.
בתחילת ובאמצע המאה ה-20, הקהילה היהודית בדבלין מילאה תפקיד פעיל בחיים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של העיר. עם זאת, האוכלוסייה החלה לרדת במחצית השנייה של המאה ה-20, מאחר שיהודים רבים היגרו לישראל, לארצות הברית או לבריטניה. כיום האוכלוסייה היהודית בדבלין קטנה יחסית אך עדיין שומרת על נוכחות בעיר.
כמה ציוני דרך הקשורים להיסטוריה היהודית בדבלין כוללים:
המוזיאון היהודי האירי: ממוקם בבית הכנסת לשעבר של Walworth Road, המוזיאון מציג את ההיסטוריה, התרבות והמנהגים הדתיים של הקהילה היהודית האירית. הוא ממוקם בשכונת פורטובלו, פעם מרכז החיים היהודיים בדבלין.
בית כנסת טרנור: בית כנסת פעיל זה, הידוע גם בשם הקהילה העברית בדבלין, הוא בית הכנסת האורתודוקסי האשכנזי הראשי בעיר.
בעוד שהקהילה היהודית בדבלין אינה גדולה כפי שהייתה פעם, ההיסטוריה היהודית של העיר מציעה הצצה מרתקת אל השטיח התרבותי המגוון שעיצב את דבלין לאורך מאות השנים.
הקהילה היהודית בדבלין בתקופת השואה
בתקופת השואה אירלנד נותרה ניטרלית, ותגובתה של ממשלת אירלנד למצוקת יהודי אירופה הייתה מוגבלת. עם זאת, הקהילה היהודית בדבלין, יחד עם ארגונים ויחידים נוספים באירלנד, אכן תרמו למאמצים לסייע לפליטים יהודים.
לממשלת אירלנד הייתה מדיניות הגירה קפדנית בתקופת השואה, ורק מספר קטן של פליטים יהודים הורשו להתיישב באירלנד. הקהילה היהודית בדבלין, בראשות הרב יצחק הרצוג (אביו של חיים הרצוג, שלימים הפך לנשיא ישראל), דגלה בקליטתם של פליטים יהודים נוספים, אך מאמציהם זכו להצלחה מוגבלת.
למרות האתגרים, הקהילה היהודית בדבלין, יחד עם אנשים וארגונים לא יהודים, עזרו להציל כמה פליטים יהודים. דוגמאות בולטות כוללות:
הוברט באטלר, סופר ואינטלקטואל פרוטסטנטי אירי, עבד עם הקווייקרים כדי לעזור לפליטים יהודים להימלט מאוסטריה הכבושה בידי הנאצים. הוא עזר באופן אישי להציל כ-150 יהודים.
רוברט בריסקו, חבר בצבא הרפובליקאי האירי ולימים הלורד ראש העיר היהודי הראשון של דבלין, השתמש בקשרים שלו כדי לעזור ליהודים להימלט מאירופה הכבושה בידי הנאצים.
בעוד שהמספר הכולל של פליטים יהודים שהתקבלו לאירלנד במהלך השואה היה קטן יחסית, הקהילה היהודית בדבלין, יחד עם פרטים וארגונים איריים אחרים, מילאו תפקיד במתן סיוע ותמיכה לאלה שנמלטו מרדיפות הנאצים. לאחר מלחמת העולם השנייה, כמה ניצולי שואה עשו את דרכם לאירלנד, והקהילה היהודית האירית עזרה להם לשקם את חייהם.
ביתה של אתי שטיינברג, הקורבן האירי היחיד של השואה
אתי שטיינברג הייתה האזרחית האירית הידועה היחידה שמתה בשואה. היא נולדה ב-1914 ברחוב סטמר, פורטובלו, דבלין, שהיה לב ליבה של הקהילה היהודית בעיר באותה תקופה. אתי הייתה אחת משבעה ילדים שנולדו לאהרון וברטה שטיינברג, עולים מליטא. מאוחר יותר עברה המשפחה לגרינוויל הול, בניין ב-South Circular Road, באותה שכונה.
ב-1937 נישאה אתי ל-Vogtjeck Gluck, יהודי צ'כי, ועברה להתגורר באנטוורפן, בלגיה. לאחר הפלישה הגרמנית לבלגיה ב-1940, נמלטו בני הזוג ובנם התינוק לדרום צרפת. בסופו של דבר, הם נתפסו על ידי הנאצים וגורשו למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם נהרגו ב-1942.
סיפורה של אתי שטיינברג הוא תזכורת נוקבת להשפעת השואה על יחידים ומשפחות, גם אלה ממדינות כמו אירלנד, שבהן האוכלוסייה היהודית הייתה קטנה יחסית. חייה ומותה הטראגי מדגישים את קנה המידה העולמי של השואה ואת החשיבות של לזכור וללמוד מתקופה אפלה זו בהיסטוריה.
